סיפור דרך 6 – פרויקט שוטטות

היום השמיני, 7/7/2014 – הרובע ה-6

מסלול

אני מחליט לשוטט בדרך שונה. אני מבקש לעקוב אחר בן אדם אקראי. לתת לו להוביל אותי אל מקום בלתי מוכר. לאפשר לי לראות את העיר דרך עיניו.

בירידה מהקרון אני מבחין באדם המבקש לעלות במעלית אל מפלס הרחוב.

זה מתחיל בתחנת הרכבת המטרו (RER) פורט רויאל (Port Royale) שבפינה הדרום מזרחית של הרובע.

הוא פונה לכיוון מזרח, מתרחק מהרובע ה-6. אני ממשיך אחריו, ההתרגשות שבמעקב גוברת על עקרון השוטטות בתחומי רובע ספציפי.

אני חוזר אל נקודת ההתחלה המקורית ואל הרובע השישי (בירוק), בו אני משוטט היום.

העיקוב מסתיים בחטף. בחצר בית חולים גדול (ברובע ה-14). הנעקב נבלע אל אחד מפתחי הבניין. כל נסיונותי לאתרו עלו בתוהו.

פרסומת

אחרי הליכה לאורכה של שדרת Montparnass ולאורכם של הרחובות הסמוכים לה, אני מוצא עצמי בRue de Rennes-. -ליד חנות הfnac אני נזכר שמישהו הזכיר בפני את מפעלו של Leo Malet; סדרת סיפורי מתח המתרחשים ברובעים השונים של פריז. Malet, שכתב את הסיפורים הקדיש ספר אחד לכל רובע. Tardi אייר את הספרים העוסקים רובם ככולם בעלילותיו של הבלש Nestor Burma ברחובות פריז.

אני נכנס לfnac- ומאתר את הספר הסדרה. באופן טבעי אני בוחר בספר שעלילתו מתרחשת ברובע השישי. הרובע בו אני נמצא.

אני מתיישב בבית קפה לעיין. בכריכה הפנימית של הספר מפת הרובע עליה מסומנות הנקודות המרכזיות המוזכרות בסיפור.

אחת הנקודות במפת הסיפור ממוקמת ב- Rue Blaise Desgoffes. אני מתבונן מסביבי ומגלה שבית הקפה בו אני יושב ממוקם באותו רחוב. אני פותח בעמוד המתאים. ומרים את ראשי. אני ממש יושב בתוך הסיפור.

אני מחליט להמשיך לשוטט ברובע תוך מעקב אחר מפת Malet/Tardi. אני הולך ל Rue Guynemer הסמוך, הנושק לגדר של גני לוקסמבורג, ומחפש שוב את הקשר שבין הציור למציאות.

אני מגיע לכיכר St. Sulpice. זו כיכר מוכרת. אהובה. בפינת הצלע הצפונית של הכיכר נמצא Café de la Mairie

ב18 לאוקטובר 1974, בשעה 10:30 בבוקר הגיע לכאן ז'ורז' פרק. לא היה זה דבר יוצא דופן. פרק הגיע לכאן הרבה. ישב בקומה השניה ושרבט לעצמו את שרבוטיו. אבל הפעם הוא התיישב למטה. שלושה ימים רצופים ישב ליד אחד השולחנות שמימין לכניסה ורשם את כל אשר ראה. הוא התעניין בעיקר במה שהוא כינה "האינפרא-אורדינרי"; "אירועים שלא זוכים לתשומת לב ושאין להם כל חשיבות. מה קורה כששום דבר לא קורה, חוץ ממזג אויר, אנשים, מכוניות ועננים" שאל את עצמו פרק. התוצאה היתה "נסיון למיצויו של מקום פריזאי" ("Tentatives d'épuisement d'un lieu parisien"): רשימת תכולה של אוטובוסים, הולכי רגל, יונים, תיירים עם מצלמות, מחוות וגשם והרבה הומור, תובנות מפתיעות והלוויה או שתיים שחלפו ממול.

על הקיר הפנימי נתלה ב2012 השלט הזה, המתאפיין בהעלמת האות e מן הטקסט. מצבה ראויה ליוצר הנערץ שאחד מספריו, "ההיעלמות" (La Disparition) שנכתב ב-1969 הוא רומן בן 300 עמודים שנכתב כולו ללא האות e, האות השכיחה ביותר בשפה.

מכאן ועד ל Carrefour Odéon המרחק קצר.