הגשר באופק דומה קצת למה שאני זוכר ועם זאת, זה בפירוש אינו הגשר אותו אני מחפש. אני מבחין בגשר אחד רחוק יותר. אני מתקרב.

אני מתחיל את היום ב – Gare De L'Est. לפני 30 שנה הייתי כאן בפעם הראשונה. התלוויתי אל הקולנוען דוד פרלוב בעת צילומי יומן. כעת אני מחפש גשר. גשר מעל פסי הרכבת.

כן. זה הגשר.

בפרק החמישי של יומן אומר פרלוב: "מדוע חוזרים הסמלים המציקים האלה בזכרוני. המבנה הפונקציונאלי הזה התומך בגשר, האם תמיד יזכיר לי חתימה? צלב?"

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

ובמקום אחר ביומן: "בארצות העוני והבורות, אנשים שלא ידעו לכתוב את שמם התבקשו לצייר על תמונותיהם שני צלבים: שם ושם משפחה"

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

בפרק שנסוב על 1983, משלב פרלוב צילומים של הגשר וסביבתו – תצלומים  אותם צילם הוא עצמו בשנות החמישים, עת התגורר כאן ב-Rue de l'Aqueduc.

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

אני עוזב את הגשר ובאופן טבעי עבורי מוצא עצמי לאחר זמן מה פונה דרומה, לאיזור המוכר לי היטב. אני חולף על פני Gare Du Nord, המעלה בזכרוני את צילומי ההשלמות ליומן של פרלוב. הייתי איתו כאן במאי 1986 בתור עוזרו האישי והשיטוט ברובע הזה טבול כולו בזיכרון אישיותו של דוד וחווית העבודה עמו. 

בית הקפה בפינת Rue de Paradis  ו- Rue du Faubourg-Poissonnière ניצב על מקומו.

מכאן ועד ל Rue du Faubourg-Poissonnière קצר המרחק. אני מגיע לפינה הזו:

מבט ימינה לעבר הבניין המשולש ב-Rue Papillon  פינת Rue Bleue.

בניין אותו צילם פרלוב ביומן  לא מעט.

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

הדלת נעולה אך אני ממתין בסבלנות. לבסוף היא נפתחת בידי דייר הממהר לצאת.  

Rue du Faubourg-Poissonnière מספר 65 נמצא שני צעדים מכאן.

זו  החצר אותה חזר וצילם פרלוב. בדרך כלל מהחלון השלישי משמאל, בקומה הרביעית.

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

אני נכנס ומגלה את החצר.

כך זה נראה ביומן. מגובה החלון.

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

כך נראית החצר כיום.

וכך, בגובה העיניים

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

"הסתכלות בחצר הזו ובמימדיה נוסכת בי שלווה" אומר פרלוב בפרק החמישי של היומן. את זמן הצפיה מקדיש פרלוב למעקב אחר השוערת, אחר בתה, ולמשחקי ניחושים ביחס למה שנראה. ביחס למה שמסתתר מתחת ליומיום הבנאלי לכאורה.

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

מתוך יומן / פרלוב פרק 5

אני חוזר לרחוב.

ב- Boulevard de Strasbourg, מספרות ופאות לרוב.

חבורת הציירים הזו מושכת את תשומת הלב. ההתבוננות באנשים המתבוננים ארוכות, בעיקשות, באובייקט כלשהו במטרה להכניס אותו למסגרת שלהם, מעוררת את הזדהותי.